עודד, מתכנסים אנו כאן המומים ומזועזעים, ממאנים להאמין כי זו דרכך האחרונה. רק לפני ימים ספורים באת מהצבא להשתתף עם בני משפחתך בהלויית רובינאל ז"ל - היום עומדים אנו כאן מול קברך ומלווים אותך בדרכך האחרונה ממנה לא תשוב עוד.
איומה המכה, אסון אשר מילים לא יתארוהו. נזכרים אנו, עודד, בימי ילדותך ונעוריך, אהבת את חבריך, אהבת להיות לעזר כנגדם ואהוד כל כך היית. פעיל היית בענף השחיה ואף הצטינת.
כאשר התבגרת הוספת לעיסוקיך גם את ענף הכדור עף, הדרכה בקן בזכרון יעקב ופעילות בועדת התרבות בחברת הילדים, כאשר תמיד ידעו החברה: "עודה הטוב יתן ידו בכל אשר נבקש, מתוך ידידות ואהבה" כאשר עברת ללמוד בבי"ס "נעורים" בכפר ויתקין, מצאת סיפוק רב בעיקר בשטח בו התמחית - כלי הנדסה כבדים. בצבא השתמשת בידע זה, התקדמת ונהיית לאחד המדריכים בחיל. כשפגשנוך בחופשות הקצרות תמיד שפעת אופטימיות ושביעות רצון, וכשמך כך היית לנו, מעודד.
אהבת את הבית, קוית לחזור בועד כשנה ולהשתלם בענף אליו נקשרת כל כך, הדיג.
צעיר, בריא, חזק, חרוץ, מאושר, אופטימי, מלא און וטוב לב כך נזכור אותך תמיד.
בדמי ימיך נקטפת בעת מילוי תפקידך ואין ניחומים.
יקרת לנו מאוד, עודד.
יהא זכרך ברוך
גדי