קורות חיים
עמרי נולד בתאריך 5/10/68 בשעה 21:00, ערב סוכות. משקלו בלידה 4,100 גרם, צבע עור שחום ועיני שקד. תינוק מקסים שהעניק לכולנו תשע-עשרה שנות הנאה, נחת, אושר והרבה אהבה.
בגיל שבע למד סיוף ובגיל שתיים-עשרה זכה באליפות מחוז הצפון עד גיל ארבע-עשרה. כאשר קיבל את המדליה חזר הביתה מאושר מאין כמוהו. בגיל שלוש-עשרה, בר-מצווה ככל ילד יהודי, נער יפה עם עיניים טובות וחיוך מקסים וביישן. בגיל ארבע-עשרה הצטרף לקבוצת הנוער בכדורסל. גם כאן גילה התמדה ומשמעת בלתי רגילה, כמו בכל דרך שעשה. עם סיום כיתה ח' חלק מהחברים עזבו לפנימיות, העיניים הטובות נעשו עצובות מאוד. ההתלבטות היתה קשה מאוד להשאר בבית או לצאת לפנימיה. הדבר היה מובן, היינו משפחה חד-הורית, האחים הגדולים אחרי צבא ומחוץ לבית ואחותו קטנה ממנו בחמש שנים. עבודתי כאחות כרוכה במשמרות. כדי להקל עליו הצעתי לו לצאת, גם הוא, ללמוד בחוץ. ללא התלבטות ענה: "מקומי בבית, כאן זקוקים לי". באותה תקופה החל להתעניין במוסיקה.כל דמי הכיס שלו הוקדשו לתקליטים, הוא ישב שעות והקשיב. בביה"ס תלמיד בנוני מקובל על המורים והתלמידים כאחד.
מרד הנעורים לא הורגש אצלו. תמיד עזר, תמך ועודד את כל בני ביתו. בגיל שבע-עשרה וחצי, יצא לטיול עם שלושה חברים טובים, דרור, איתן ויוני, חזר מלא חוויות. מיד לאחר מכן התחיל להכשיר את עצמו לשרות צבאי, תרגילי ריצה וכושר. חודש לפני הגיוס נתן לחברו דרור לגזוז את התלתלים הגולשים ואמר שהוא לא רוצה שהבקו"ם ישאיר טראומה.
עמרי התגייס בפברואר 1987, מוכן נפשית ופיזית לקראת השרות. עם סיום הטירונות הגיע הביתה ואחרי שינה של שתיים-עשרה שעות ישב במיטה, החזיק את הכומתה בידיו ואמר: "עבדתי עבודה קשה מאוד, אבל היא שלי עכשיו ואשמור עליה" בחדרו נמצאת הכומתה, אוסף תקליטים יפה, קורת עץ עם סל גופיית אימון בזהוב לבן.
נולד בערב סוכות ונהרג בערב סוכות.