תפריט נגישות

סרן יעקב שחר מורגנשטרן ז"ל

יעקב שחר
בן 30 בנפלו
בן צפורה ומשה
נולד בעין הים
בכ"ח באב תש"ג, 29/8/1943
התגורר בעין כרמל
התגייס ב-5.11.1961
שרת בחיל השריון, חיל הקשר והתקשוב
יחידה: חט' 608
נפל בקרב
בכ"ב בתשרי תשל"ד, 18/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: ציר הג'ידי
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ עין הכרמל
הותיר: אישה ובת, הורים ושתי אחיות

קורות חיים

יעקב, בן צפורה ומשה, נולד ביום כ"ח באב תש"ג (29.8.1943) בקיבוץ עין-הים, ושם עברו עליו שנות חייו הראשונות. כשנכנס ללמוד בכיתה ב' היה זה בקיבוץ עין-הכרמל, שהפך להיות ביתו האחד והאחרון. בעין-הכרמל התחיל וסיים את כל שנות לימודיו, עד כיתה י"ב של בית-הספר התיכון. שם גם היה חבר בחוג הנוער של הקיבוץ ובחטיבת בני הקיבוץ המאוחד. בבית-הספר היה יעקב תלמיד טוב ובחברת הילדים נחשב לאינדיוידואליסט. הוא נהג לחיות עם עצמו, לדבר בקיצור ולעניין.

בשנות נערותו עסק בשני תחביביו האהובים - הצילום והאווירודינמיקה. במיוחד הקדיש את זמנו לתחום התעופה, בנה טיסנים והיה חבר בגדנ"ע-אוויר. בימי בחרותו אף סיים בהצלחה קורס צוללנים באילת. מילדותו היה טיפוס אנטי-ממסדי, אך יחד עם זאת אהב מאוד את הקיבוץ והשתדל לתרום לו ככל יכולתו. ליעקב היה עולם עשיר ומבוסס מאוד של ערכים, שרכש בבית הוריו ובחברה קיבוצית. הוא דבק באמת הפנימית שלו, שהייתה מתפשרת ולעתים אף שוותה נוקשות ודריכות לדמותו. אך מי שהכירו היטב ידע שנוקשות זאת אינה אלא ביטוי לרגישותו הקיצונית ולשאיפתו לשלמות.

יעקב גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1961 והוצב לחיל הקשר. במסגרת שירותו עבר קורס צפנים, קורס קשר וקורס קציני קשר. על יעקב כאיש צבא סיפר רס"ל נתן: "מרגע שהיכרנו אותו התרשמנו מאישיותו, מדבקותו במטרה ומהאופן שמילא את תפקידו. ראשון היה לכל תפקיד, דייקנותו וקפדנותו של שחר היו לשם דבר. הוא היה בעל מקצוע מעולה, שדאג לעדכן את עצמו ואת פקודיו בכל החידושים והשינויים בתחום הקשר. דאגתו לחייליו ומסירותו להם עמדו בד בבד עם דרישותיו מהם".

בראשית מאי 1964 סיים את שירות החובה שלו וחזר למשק ובלבו שאיפות גדולות. הוא רצה לראות בקיבוצו משק פורח ויפה. כמו בכל שטח אחר, גם בשטח זה הקדיש מאמצים רבים, מחשבה והתעמקות בכל הקשור בטיפוח הנוי במשק, ואמנם התוצאות לא אחרו לבוא. סיפרו הוריו: "אצל יענקל'ה, לא היה קיים בלכסיקון המושג 'מחר'. הוא חייב היה לעשות הכל בזמן הנכון ובדרך הנכונה". באותה תקופה נשא לאישה את ריטה, בת משק גבת, ולזוג נולדה בת - חמוטל. יעקב היה אב טוב ואוהב מאין כמוהו, ומסירותו לבתו הקטנה לא ידעה גבול.

על עשר השנים שטרח בבניית ביתו ועתידו במשק סיפרו חבריו: "יענקל'ה, העקשן והבלתי מתפשר, לא מצא תחילה את מקומו במשק. קשה היה לו בענפים השונים, בהם היה צורך ביחסים קרובים עם אנשים. כשהגיע לריכוז הנוי מצא לו את האפשרות להיות 'זאב בודד'. העבודה הזאת, השילוב של יצירה ויופי עם הבדידות התאימו לאופיו. היו לו תוכניות רבות לגבי שיפור הנוי במשק, וחלק מהן הצליח גם לבצע, והכל על הצד היותר טוב. היו לו רגשות עדינים ואהבה לפרח, לצמח, ליופי שבגן המטופח. רק מי שראה את יענקל'ה מטפל בצמח חולה, יכול היה להבין רגשות אלו - רגשות יוצר.

לא כולם הבינו אותו. את רגישותו הרבה עטף לא פעם בנוקשות חיצונית. אדם זה שנא את הצביעות ואת העמדת הפנים. הוא היה ישר עם עצמו ודרש זאת גם מאחרים. היה לו יחס רציני לכל עניין ועניין, וביחוד לאשתו ולבתו האהובה. לאחר שהתחתן, חל פתאום שינוי ביענקל'ה.

ריטה הבינה ללבו והצליחה בעדינותה לסלק מעליו לאט לאט את הקליפות החיצוניות, כך עד שהתגלה יענקל'ה בכל עדינותו, רגישותו וטוב לבו. הוא היה איש אשכולות, עסק בעניינים שונים, התעניין בתחומים שונים, חשב ויצר".

במלחמת יום הכיפורים לחם יעקב בחזית הדרום. משהגיע למקום הריכוז של יחידתו, ארגן במהירות וביסודיות את ציוד הקשר ואת אנשיו. כדרכו נעשה הארגון ביעילות והייתה לכך השפעה רבה על יכולתה של היחידה לפעול. תוך שעות מעטות - הרבה לפי הזמן שנקבע לכך מראש, היה הגדוד בדרכו לסיני. המפקדים סיפרו שהקשר היה מאורגן להפליא והתנהל ללא תקלות בכל שלבי הלחימה. יעקב נלחם עם אנשי גדודו באזור המתחמים מערבית לצומת המיתלה. בשבוע השני של המלחמה הותקפו על-ידי כוח מצרי גדול שאחר כך התברר כי מנה חטיבת טנקים חדישים. בקרב גבורה קשה הצליח גדוד החרמ"ש של יעקב לעצור את ההתקפה ולהדוף את האויב.

אנשי היחידה סיפרו שיעילותה של מערכת הקשר וקור רוחו של יעקב, מילאו תפקיד חשוב קרב זה. יעקב לא נטש לרגע את מצלמתו, ובכל הזדמנות צילם את דמויות הלוחמים, את החולות ואת מראות המלחמה.

בקרב שנערך בציר הגידי ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) נפגע יעקב מאש ארטילריה מצרית ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ עין-הכרמל. השאיר אחריו אישה ובת, הורים ושתי אחיות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יעקב היה קצין קשר מצטיין. בזכותו פעם הקשר בגדוד בכל התקופות ללא דופי. יעקב תרם רבות לתפעולו של הגדוד כולו". לזכרו הוציאה המשפחה לאור חוברת, ובה מדברי חברים על דמותו; כן כלולה רשימה עליו בחוברת שיצאה לאור מטעם הגדוד שלו, ושתי רשימות עליו נדפסו בעלון של הקיבוץ.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה