סמ"ר ליאור וישינסקי ז"ל

• נר

  הודלק ע"י אסנת איתן בתאריך 23/04/2007

• נר

• נר

• נר

• נר

• נר

  יש לנו תמונה מאילת, הגעת לבקר כשהיה טיול מהתיכון, תמיד מחייך תמיד מתחבקים. תמונה אחרת מהמסיבת הפתעה שעשיתם לכבודי אצל יפית... אני גם זוכרת שקנינו מילקשייק וביקשת עם קצפת כשעוד היה קופי בין בארץ, אמרתי לך שזה נורא מתוק ואמרתי שזה מה שהכי טעים ופעם אחת נפגשנו בערב עם המכוניות ואתה ואני התחלפנו, בדיוק קנינו את הבורה לאבא שלי ואתה היית עם האקורד של אמא שלך, נהגתי ממש בזהירות ואתה עשית צלחות בכל המגרש. הזיכרון האחרון ממך היה בחדר שלך מיד כשהודיעו לנו, נראה לי שזה היה עוד לפני הלוויה בכלל, החדר היה הפוך... ישבתי עם איציק על הרצפה שאר החברה היו שרועים בכל מקום בחדר. כולם בשוק או מספרים על הRPG שפגע בטנק. אולי זה היה אחרי הלויה? אני זוכרת שבכיתי בה המון, הגיעו כל כך הרבה אנשים.. אני זוכרת שגם איזה חודש אחרי פגשתי את נמרוד ליד המרכז בבורכוב כשכולי בוכה והוא הרגיע אותי והזכיר לי איך חיית (על האופנוע המשוגע הזה בטח גם ככה לא היה שורד הרבה) ליאור, מלאך שלנו, איזו זכות חוויה היה להכיר אותך, תודה שהיית חלק מהחיים שלי בתקופה הכי יפה שיש, לא היינו הכי קרובים, אבל חלק מזיכרונות התיכון הכי טובים שלי הם ממך (וברלל לא למדת איתנו). פתאום נזכרתי גם בסוכות שעשינו אצלי למטה, כולם נשארו עד מאוחר ולפנות בוקר נשארנו רק אתה ואני אס הלכנו לקן הבנים וחיכינו שיביאו שוקו ולחמניות למכולת ליד. היו מלא זבובים והצלחת במומחיות רבה לתפוס כמה. תודה גם על זה, לא ידעתי ששוקו ולחמניה ב5 בבוקר זו חוויה של פעם בחיים

• נר

  יש לנו תמונה מאילת, הגעת לבקר כשהיה טיול מהתיכון, תמיד מחייך תמיד מתחבקים. תמונה אחרת מהמסיבת הפתעה שעשיתם לכבודי אצל יפית... אני גם זוכרת שקנינו מילקשייק וביקשת עם קצפת כשעוד היה קופי בין בארץ, אמרתי לך שזה נורא מתוק ואמרתי שזה מה שהכי טעים ופעם אחת נפגשנו בערב עם המכוניות ואתה ואני התחלפנו, בדיוק קנינו את הבורה לאבא שלי ואתה היית עם האקורד של אמא שלך, נהגתי ממש בזהירות ואתה עשית צלחות בכל המגרש. הזיכרון האחרון ממך היה בחדר שלך מיד כשהודיעו לנו, נראה לי שזה היה עוד לפני הלוויה בכלל, החדר היה הפוך... ישבתי עם איציק על הרצפה שאר החברה היו שרועים בכל מקום בחדר. כולם בשוק או מספרים על הRPG שפגע בטנק. אולי זה היה אחרי הלויה? אני זוכרת שבכיתי בה המון, הגיעו כל כך הרבה אנשים.. אני זוכרת שגם איזה חודש אחרי פגשתי את נמרוד ליד המרכז בבורכוב כשכולי בוכה והוא הרגיע אותי והזכיר לי איך חיית (על האופנוע המשוגע הזה בטח גם ככה לא היה שורד הרבה) ליאור, מלאך שלנו, איזו זכות חוויה היה להכיר אותך, תודה שהיית חלק מהחיים שלי בתקופה הכי יפה שיש, לא היינו הכי קרובים, אבל חלק מזיכרונות התיכון הכי טובים שלי הם ממך (וברלל לא למדת איתנו). פתאום נזכרתי גם בסוכות שעשינו אצלי למטה, כולם נשארו עד מאוחר ולפנות בוקר נשארנו רק אתה ואני אס הלכנו לקן הבנים וחיכינו שיביאו שוקו ולחמניות למכולת ליד. היו מלא זבובים והצלחת במומחיות רבה לתפוס כמה. תודה גם על זה, לא ידעתי ששוקו ולחמניה ב5 בבוקר זו חוויה של פעם בחיים