קשה לכתוב עליך ילד.
אזכיר כאן רק את בקורך האחרון בבית - זה היה 20 יום לפני האסון הנורא. אמרת לי: אמא אתם צריכים להיות מפורסמים. לא ידעתי למה התכוון אורי, שאלתי מדוע חביבי? מה מגיע לנו להיות מפורסמים כל-כך? כן אמא זה לא פשוט אמר: יש לכם שני ילדים בקבוצים והשלישי גם כן חושב ללכת לקבוץ, את יודעת מה זה אמא?
כך חביבי זה לא פשוט, בדמך התפרסמנו רע ומר הפרסום הזה לכל החיים לאמא.
אורי חשב על הרבה דברים - על הפלגות למרחקים, על בית באילת.
אוי למחשבה שלא ראינו עוד. לא, אורי אתה אצלי כל הזמן, אתה לפני באשר אלך ואלין. דמותך היקרה לא תמחה.
אמא.