עוד לפני הקמתה לעיר כונתה נתניה "עיר היהלומים" והפכה לשם נרדף בכל הקשור לאבנים הנוצצות. במחצית השנייה של שנות השלושים ביקשו ראשי הישוב להביא למושבה תעשייה מגוונת שתספק עבודה לתקופת הקיץ. בשנת 1939 שכנע ראש המועצה עובד בן עמי את רוזנברג ודסקל, בעלי מלטשה קטנה מפתח תקווה, להעביר את המפעל לנתניה. בעלי המלטשה זכו לתמריצים כלכליים ולאדמה להקמת המפעל. בעקבות המפעל הראשון נפתחו בנתניה מלטשות נוספות. הפועלים קיבלו הדרכה ע"י רוזנברג ודסקל. ענף היהלומים, החל להכות שורש בעיר. במלחמת העולם השנייה זכה ענף היהלומים בנתניה ובארץ לתנופה אדירה, לאחר שבלגיה - מרכז היהלומים העולמי- נכבשה בידי גרמניה הפנה סינדיקט היהלומים בלונדון חלק גדול מחומר הגלם לעיבוד בישראל .בסוף המלחמה עבדו במפעלי הליטוש בנתניה כ-4000 פועלים. תעשיית היהלומים בנתניה המשיכה להתפתח גם אחרי קום המדינה. עשרות מלטשות הוקמו בעיר. נתניה ממשיכה להוות מוקד חשוב בתעשיית היהלומים בישראל.