אלבום תמונות
בחודשים האחרונים של שנת 1947 היה המטה הכללי של "ההגנה" שקוע בתכניות גיוס, באימונו ובציודו של חיל מזוין גדול. בין שאר האמצעים למאבק העתידי הוחלט על הקמתן של ארבע חטיבות צבאיות מסודרות. הכוונה היתה להקים כוח שגרעינו יהיה מורכב מקצינים בשירות מלא וחייליו יהיו אזרחים מיומנים שיגויסו בהתאם לצורכי הבטחון.
המרחב שהופקד בידי חטיבת "אלכסנדרוני" כלל קטע ממישור החוף של ארץ ישראל, שמשתרע מצפון לקו מסילת הברזל תל אביב - לוד (להוציא את תל אביב) ועד קו הנמשך ממזרח למערב עד לטנטורה. שטח המרחב היה כ-900 ק"מ, הוא היה זרוע ערים, כפרים ויישובים יהודיים וערבים. אוכלוסייתו היהודית מנתה כ 100,000 נפש. (מתוך: גרשון ריבלין, צבי סיני, 1964, חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות).
באיזור השרון בו, פעלה חטיבת "אלכסנדרוני", חלה תמורה מועטה יחסית מתחילת הקרבות ועד סופם, לעומת התמורות הנרחבות ומרחיקות הלכת באזורים האחרים.
כוחות המגן שהתארגנו בחטיבת "אלכסנדרוני" בפיקודו של האלוף דן אבן התמקמו תחילה בקיבוץ גבעת חיים עברו בחודש פברואר 1948 לנתניה ואח"כ למחנה "דורה" מדרום לעיר. תוך התארגנותם אוגדו הצעירים ביחידות השדה (חי"ש), בחטיבה שנועדה לפעול במרוכז וגם מחוץ למרחב, וכוחות חיל המשמר אוגדו ב"מחוז תיכון" ובארבע "נפות": העין, אשר, גד ונפתלי. משימותיה של חטיבת "אלכסנדרוני" כללו הגנה מרחבית על השרון, השתלטות על עורקי התחבורה הערביים, מניעת פריצת האוייב מטול כרם לכיוון נתניה ובכך לנתק את צפון הארץ מדרומה.
הפעילות הערבית עד ערב פלישת צבאות ערב הצטמצמה בעיקרה לניסיונות של הערבים לפגוע בתחבורה וביישובים מבודדים. תקרית ראשונה חמורה בגזרת אלכסנדרוני, ארעה בשבת ה 27 בדצמבר 1947. בהיתקלות של סיור ממערב לקלאנסווה, נהרג אחד הסיירים ונפצעו חמישה, ולאחריה התנפלו מאות תושבי קלאנסווה על הכפר יעבץ, עד שהגיעו כוחות משוריינים בריטיים שגרמו לנסיגת הערבים. כלקח מהתקפת הערבים יצרו את המחלקות החבליות. היו אלה אנשי הפל"מ שגויסו על נשקם לשבוע ימים לפי תור מסוים.
בתקרית החמורה ביותר ניסה כוח של הצבא העירקי לפלוש ליישוב גאולים הסמוך לנתניה, אולם כוחות "אלכסנדרוני" הדפו את הפולשים. עם פרוץ המלחמה נסו תושביו הערבים של הכפר הערבי אום ח'אלד וברכת חנון אל היישובים הערבים שבמזרח, וכך הוקל נטל השמירה ביישוב.
רבים מתושבי נתניה התגייסו לצה"ל ושירתו בחטיבת "אלכסנדרוני" בגדודי חיל הרגלים, ביחידות חיל המשמר, במפקדות ובשירותים השונים, הם לחמו בקרבות עקובים מדם שניטשו במרכז הארץ ובצפונה ובדרומה ובהם קרבות לוד, מגדל צדק, ראש העין, רמת הכובש וטנטורה. 25 מבניה של נתניה נפלו בקרבות.
לנתניה נפלה הזכות להקים אנדרטת זכרון לחטיבת "אלכסנדרוני" במקום בו שכנה מפקדת החטיבה. אתר ההנצחה קרוב לבית "יד לבנים", בו מונצח זכרם של בני נתניה ובנותיה אשר נפלו במערכות ישראל, ולצידו אתר ההנצחה של חיל החימוש.
(מתוך: גרשון ריבלין, צבי סיני, 1964, חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות).
(מתוך: שמואלי, אבשלום וברור, משה, 1982, ספר נתניה, הוצאת עם עובד)
|
|