בימיה הראשונים של נתניה היו חברי הקבוצה הראשונה שעלתה לקרקע ערב מאורעות 1929 חברי 'ההגנה'. השמירה על היישוב הופקדה בידיהם. עד שהגיעה תגבורת לעזרתם היה נטל השמירה והעבודה בידיהם. בראשית שנות השלושים התחיל האצ"ל את פעולתו בנתניה כשהגיעה קבוצה של עולים חדשים שהיו חברי פלוגות בית"ר באירופה. בשנת 1933 אף הוקמה השכונה רמת טיומקין ע"י קבוצת פועלים רוויזיוניסטית מפולין ולאטביה, חברי פלוגות בית"ר. בשנים הראשונות נשאו בעול השמירה וההגנה חברי שתי המחתרות תוך שיתוף פעולה. אבטחת שדות, פרדסים ובארות המים מפני עקירה, הצתה או חבלה ע"י ערביי הסביבה הצריכה מידה רבה של שיתוף פעולה בין הגופים. השיטה הנהוגה הייתה שמירה לילית בנקודות תורפה ובבוקר ביורים רכובים, להפגנת נוכחות והרתעה. האותם ימים היה קיים שיתוף פעולה בין שתי המחתרות: מחסן הנשק של האצ"ל ברמת טיומקין שהיה גדול יותר מזה של 'ההגנה' עמד לרשות השומרים. סידורי השמירה הביטחון וההגנה אורגנו ע"י 'ההגנה'. המציאות הכתיבה צורך בשומרים רבים, נשק וכוח הרתעה אותו ניתן היה ליצור רק בעזרת שיתוף הפעולה של כל תושבי האזור. במהלך מאורעות 1936 - 1939 הקימה ההגנה את מטה נפת עמק חפר סמוך לגדוד הנוטרים. הארגון מנה כבר כמה מאות חברים. במקביל קבע האצ"ל את נתניה כמרכז אזורי. נתניה נקבעה כמושב מפקדת מחוז המושבות שכלל את הסניפים הלא - עירוניים בין זיכרון יעקב לבאר יעקב, ומנה יותר מ 500 חברים. גם בתקופה זו הכתיבה המציאות שיתוף פעולה בין זני הארגונים: שמירה בנקודות תורפה מרוחקות מהיישוב, אימונים משותפים ואפילו השתתפות של שני חברי 'אצ"ל' בקורס הקורפורלים של משטרת היישובים, בידיעת ההגנה. תחנת הנוטרים ברמת טיומקין שימשה ככיסוי לאימון חברי האצ"ל בנשק לגאלי.
בסוף שנת 1940 הוקם בנתניה גם סניף של הלח"י, בפרדס ב'רמת הרצל'. החברים הראשונים היו פורשי האצ"ל ואח"כ גם חברים מבית"ר. פעולות הסניף בראשית שנות הארבעים הסתכמו בהדבקת כרוזים, תצפית ומעקב אחרי תחנות משטרה ומחנות צבא וברכישת נשק. מאוחר יותר התחילו חבריו לבצע פעולות, ביניהן פיצוץ בית הקולנוע במחנה הבריטי בצבאי בדרום העיר.
שיתוף פעולה בין המחתרות הסתיים עם פירוקה של תנועת המרי העברי בשנת 1946. מאותה נקודה ועד למלחמת העצמאות התאפיינו היחסים החשדנות ויריבות על רקע שלושה מבצעים שביצע האצ"ל והיו שנויים במחלוקת בקרב הציבור:
1. הלקאת המיג'ור הבריטי בדצמבר 1946.
2. הפריצה לכלא עכו.
3. תליית הסרג'נטים הבריטיים ביולי 1947.
סניף האצ"ל בנתניה השתתף בכמה מבצעים לסילוק הבריטים מחוץ לגבולות הארץ. אחד המבצעים הגדולים היה הפריצה הנועזת לכלא עכו, שמועדה לשחרר את אנשי המחתרת הכלואים בו.במהלך הפריצה נפלו מנתניה ולוחם אחר, יעקב וייס, נתפס ונידון לוליה עם שניים מחבריו. כדי למנוע את תלייתם של השלושה נחטפו ביולי 1947 שני סרג'נטים בריטיים מבית הקפה בנתניה והוחזקו כבני ערובה במלטשת יהלומים בעיר.הבריטים נטלו עוצר על נתניה ועל האיזור ובמשך שלושה שבועות חיפשו את שני החטופים מבית לבית. הבריטים העלו לגרדום את שלושת חברי האצ"ל ובתגובה נתלו שני הסרג'נטים. גופותיהם של החיילים הבריטים נמצאו תלויות בחורשה מדרום למזרח נתניה. חורשה זו נקראת "חורשת הסרג'נטים".תושבי העיר פחדו מנקמת הבריטים. 1500 חברים מה"הגנה" שוטטו ביישוב כדי להגן על תושביה מפני כל פעולה של הבריטים. כתגובה, ראש המועצה בן עמי ואחדים מתושבי ופרנסי העיר הועברו למעצר בלטרון. חמישה מחברי האצ"ל שנחשדו בהשתתפות בפעולה נעצרו וישבו בכלא עד פינוי הבריטים מהארץ.
(http://www.netanya-city.org/, יוטבת משה, " ההגנה האצ"ל והלח"י בנתניה", ספר נתניה...)