סמל דן דנסי פיליפ ז"ל

קורות חיים

בן יחיד לאגון ויהודית, נולד ביום ח' באייר תשי"ז (9.5.1957) בבוקרשט שברומניה. למרות שלא היה להוריו קרוב ומודע בישראל, החליטו לאחר הולדתו לעלות לישראל, כדי למנוע מבנם את טעם האנטישמיות, אך היתר היציאה נתקבל לאחר מספר שנים. דני החל ללמוד בבוקרשט בגיל 7, כנהוג שם, ולמד שנה אחת בבית ספר יסודי. כשהגיע לארץ, הוא צורף לכיתה ב' בבית הספר "נירים" שבנווה-דוד בחיפה. בשכונה זו גם השתכנה המשפחה עם עלייתה. הוא למד בבית הספר התיכון "חוגים" שנתיים בלבד. דני הגיע לגיל 18 בטרם סיים את חוק לימודיו התיכוניים. הוריו ביקשו לדחות את שירותו, כדי שיוכל לסיים את לימודיו ואת בחינות הבגרות, אך בקשתם נדחתה ודני גוייס לצה"ל. בזמנו הפנוי מתפקידו בצה"ל הוא נרתם ללמוד בעצמו את מה שהחסיר, כדי לגשת לבחינות הבגרות.

בזמן לימודיו ב"חוגים" היה פעיל בתנועת "הצופים" ואף היה מדריך בה. הוא למד ג'ודו ב"בית הגפן" בחיפה. דני אהב מאוד את הארץ ואת נופיה ונהג לטייל בה לאורכה ולרוחבה. הוא חיבב חיות ופרחים וידע להנות מן היפה והחיובי בכל מה שקיים. כשהיה בן 5 למד לצלם וידע אף לפתח תמונות במעבדה. הוא היה חבר בסניף חיפה של איגוד מועדוני הצילום, השתתף בתערוכות של צילום אמנותי והיה צעיר המציגים בהן.

לאחר שחרורו מצה"ל נשא דני לאשה את נורית ונולדה בתו שרית.

הוא למד בקורס אלקטרוניקה והתמחה בהקלטות קול בטלוויזיה וזה היה למקצועו. היה חבר באיגוד הארצי של עתונאי ישראל ועבד כמקליט עצמאי בטלוויזיה הישראלית וגם ברשתות טלוויזיה זרות.

דני התחנך להיות אדם ישר, שואף לצדק, ממושמע ואחראי, ומוכן להושיט עזרה לזולת. על כך העריכו, כיבדו וחיבבו אותו חבריו. באחת משביתות הטלוויזיה התנדב דני להנחות סטודנטים שעמלו בעשיית סרט במסגרת עבודת הגמר שלהם. דני הקדיש להם שבועיים ימים והדריך אותם גם בתחומים של צילום, בימוי, משחק והפקת קול. לאחר שנהרג, הוצג הסרט והוקדש לזכרו של דני.

דני נפל בקרב בלבנון ביום י"ט חשון תשמ"ד (25.10.1983) בהיתקלות עם מחבלים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחוף הכרמל. בן 26 היה והניח הורים, אשה ובת.