רועי הוכמן ז"ל

קורות חיים

רועי, בן יוסף ורבקה, נולד בי"א באלול תשל"א (01.09.1971) בקיבוץ נווה ים. הוריו של רועי נולדו בקיבוץ וסביו וסבתותיו היו ממייסדי המשק. שמו של רועי נגזר משם סבתו, רעיה, אימה של רבקה, שנפטרה כמה חודשים טרם לידתו.

ילדותו של רועי עברה עליו בין כרי הדשא של הקיבוץ, מגרשי הספורט והמשחקים, בית התינוקות, הפעוטון וגן הילדים. הוא היה חביבן של המטפלות והגננות בזכות מזגו הנוח ותווי פניו היפים להפליא. רועי אהב לנסוע עם סבו, צלקו, בשדות הקיבוץ ובמושבי הסביבה. עם הסב חנינה אהב להסתובב במפעל שימורי נון בו עבד ותמיד שמח לזלול ממטעמי סבתו, פנינצ'ה.

רועי מצא את מותו עם אחיו אילן בן השלוש ואימו רבקה בפיגוע הדמים בכביש החוף.

ביום שבת אחר הצהריים, ב' באדר ב' תשל"ח (11.03.1978), הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחופי הארץ על גבי שתי סירות גומי. הם נחתו בחוף של שמורת הטבע מעגן מיכאל. היה זה לאחר ששהו יומיים בים ואיבדו את דרכם. שני מחבלים נוספים טבעו עוד קודם שהגיעו לחוף. בחוף פגשו המחבלים צלמת טבע. לאחר שתיחקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה והמשיכו בצעדה לעבר כביש החוף. סמוך לשעה 16.30 עצרו מונית שחלפה בכביש. שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה החלו להתקדם דרומה לתל אביב.

יתר המחבלים עצרו אוטובוס של מטיילים שהיה בדרכו לחיפה. באוטובוס היו חברי 'חוג המשוטטים' של אגד: עובדי אגד ובני משפחותיהם, שהיו בדרכם חזרה הביתה מיום טיול במערת הנטיפים. בין הנוסעים היו בני משפחת הוכמן: רבקה, בעלה יוסי ושני ילדיהם: רועי ואילן. המחבלים עצרו את האוטובוס ביריות, פרצו פנימה ודרשו מהנהג לנסוע לתל אביב. הם כפתו את ידי הגברים. במהלך הנסיעה ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות וזרקו רימונים. ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית בה היו שני המחבלים האחרים. הם העלו את כל נוסעי המונית לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה, תוך שהם ממשיכים לירות מחלונות האוטובוס לעבר כלי רכב אחרים. מהירי נהרגו ארבעה אנשים.

במהלך הנסיעה הבחינו המחבלים באוטובוס אגד נוסף שניסה להימלט מהם. היה זה אוטובוס בקו 901 מתל אביב לחיפה. הנהג, שקלט את ההתרחשויות, סובב את האוטובוס והחל נוסע במהירות דרומה. המחבלים רדפו אחרי האוטובוס עד שהצליחו לעצור אותו. גם את נוסעי האוטובוס הזה העלו המחבלים לאוטובוס בו היו והמשיכו לדהור לעבר תל אביב.

כל הניסיונות של המשטרה לעצור את האוטובוס כשלו עד שלבסוף, בצומת גלילות ירו השוטרים בגלגלי האוטובוס והוא נעצר. בין המחבלים לבין כוחות משטרה שהיו במקום התפתח קרב יריות ארוך. חלק מהמחבלים פרצו החוצה מהאוטובוס, השאר החלו לירות לעבר הנוסעים, שניסו בכל כוחם להימלט.

בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה. 35 ילדים ומבוגרים ניספו במהלך אותו היום, בהם רבקה הוכמן ושני ילדיה. אבי המשפחה נפצע קשה ואיבד את שתי רגליו בעת פעולת חילוץ האוטובוס, על מעשה זה קיבל את עיטור האומץ.

רועי היה בן שש במותו. הותיר אחריו אב.

רועי הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ נווה ים ונטמן לצד אימו רבקה ואחיו אילן, שנהרגו גם הם בפיגוע.