רב"ט ליאת בן ישי ז"ל

קורות חיים

בת גאולה ויצחק. נולדה ביום כ"ט באלול תשל"ז (12.9.1977) בנצרת עילית. בעיר זו למדה ליאת בבית-הספר היסודי, בחטיבת הביניים ובבית-הספר התיכון על שם שרת. מילדותה, היתה ליאת ילדה חייכנית ואנרגטית, מלאת שמחת חיים ואהבת האדם, חדורה בצורך להעניק ולתת מעצמה.

ליאת היתה תלמידה מצטיינת במגמה למזרחנות. היא היתה שקדנית וחרוצה, הציבה לעצמה מטרות ובעזרת שאפתנותה וכישוריה, השיגה אותן. היה לה כשרון טבעי לשפות, ובנוסף לעברית שלטה באנגלית, צרפתית, ערבית וספרדית - שפה שלמדה מתוך צפייה בטלוויזיה. כאשר היה צורך לכתוב ברכה או נאום, מיד פנו בבקשת עזרה אל ליאת, שהיתה ידועה בכשרון הכתיבה שלה, שבא לידי ביטוי גם בשירים שכתבה.

ליאת גדלה באווירה של סובלנות וחמימות ואת אלה הרעיפה על הסובבים אותה. היא נהגה בחבריה בכבוד ובהערכה, התנדבה במתנ"ס העירוני ותמיד לקחה על עצמה אחריות - לארגן את המסיבות, את האירועים השונים בבית-הספר, לאסוף כספים למטרה זו או אחרת - וכל זאת מתוך רצון אמיתי לעזור ומתוך חיוך. נוכחותה השרתה על הסובבים אותה תחושת ביטחון.

אנשים אהבו להיות בסביבתה של ליאת והיא משכה תשומת לב בקומתה התמירה, בצחוקה המתגלגל ובכשרון החיקוי הנפלא שהיה לה. היא הקרינה סביבה אופטימיות ואמונה בעצמה ובאחר. את חיבתה לזולת המחישה גם במגע פיסי - חיבוקים לבביים וטפיחה על השכם. החדר של ליאת היה מלא באהבותיה: מילות השירים שאהבה הודבקו על דלתות הארונות, פוסטרים ותמונות של כוכבים שהעריצה ודיסקים של המוסיקה הקרובה ללבה: רגאי, קאנטרי, ריטה ורמי קלינשטיין. באלבומים הרבים שהשאירה ובהם תמונותיה היא נראית, לרוב, מחובקת עם חברותיה, בני משפחתה או נמצאת במרכזה של חבורה, מחייכת ומקרינה שמחת חיים.

בפברואר 1996, לאחר שסיימה את מבחני הבגרות בהצלחה, התגייסה ליאת לצה"ל לקורס במסגרת חיל המודיעין. היא התגייסה מלאת מוטיבציה ומיד התאקלמה במסגרת הצבאית, היא אהבה את מפקדיה ואת חבריה לקורס, החומר הנלמד עניין אותה והיתה מלאת גאוות יחידה. ליאת סיימה את הקורס בהצלחה והתגאתה לענוד את סיכת חיל המודיעין.

מספר מפקד הקורס: "ליאת היתה מלאת חיים, אוהבת לצחוק ולהצחיק, תמיד במרכזם של כל אירוע ושמחה. אמיתית וכנה ותמיד אומרת את מה שבלבה, בלי לעשות חשבון לאיש. תמיד יוזמת, מארגנת ומתנדבת, ראשונה לכל משימה וכל דבר עושה על הצד הטוב ביותר". את הקורס סיימה ליאת בהצלחה רבה והיתה גאה לענוד את סיכת חיל המודיעין.

ליאת נהרגה בתאונת דרכים שאירעה ביום י"ז באב תשנ"ו (2.8.1996) בסמוך לצומת פורדיס. עמה נפלו רב"ט זנו ליאת ורב"ט גרובר גלית. בת תשע עשרה היתה ליאת בנופלה. לאחר נפילתה הועלתה לדרגת רב"ט. היא נטמנה בבית העלמין הצבאי בנצרת עלית. השאירה אחריה הורים וארבעה אחים ואחיות - רווית, אופיר, חן ושי.

משפחתה של ליאת הנציחה את זכרה בחוברת ובתערוכת ציורים שהוקדשו לה.

השיר, "סוגים של אהבה", הוא אחד מרבים שכתבה ליאת בגיל שש עשרה: "מה היה קורה/ לו לא היתה אהבה?/ אהבה פיסית, נפשית/ ואהבה של תחושה./ אהבה נכזבת, אהבה יפה/ אהבה של פחד/ אהבה של כיף/ אהבה שיש בה כל מה שבלב./ אם נתקלת באהבה טובה/ היזהר, כי היא בטח חשודה/ אך אם נתקלת באהבה עם כאב/סימן שאתה אוהב עמוק, עמוק בלב./ נכון שזה נראה מצחיק?/ אך לאהבה יש שלל גוונים/ גוונים שחורים/ גוונים צבעוניים".