קורות חיים
בן יעקב וחמדה, מראשוני קיבוץ בית אורן. נולד ביום ו' בטבת תש"ג (14.12.1942) בקיבוץ. שם גודל והתחנך בבית הספר היסודי והתיכון עד שסיים את לימודיו. עוד בימי לימודיו היסודיים היה ילד צנוע ורגיש אך רגישותו היתירה נתבלטה בעיקר בשעה שגילה פגיעה בלתי צודקת באחד מילדי הכיתה או בראותו שחבריו רבים על דבר של מה בכך. עבד כחקלאי בענף הבננות ובשעת הפנאי היה מאזין למוסיקה (קלסית בעיקר) וניגן בחליל.
גם בעבודה, כבלימודים, היה חרוץ ושקדן, ועתיר רגשות חיים לצמח ולחי, היה אוהב לסייר בכרמל וחלק מן המימצאים שלו בשעת טיוליו מרוכזים בחדרו. נפש-אמן היתה לו ולמרות עומס לימודים ועבודה לא הניח ידו מן הנגינה. אף בציור עסק, פניו האירו תמיד בבת שחוק מלבבת והוא היה מקבל פני כל מבוגר ממנו בברכה ובכבוד.
אדיב היה ומוכן לתת עזרתו לאחרים. אהבה גדולה הראה לתנועה הקיבוצית ולנוער הגדל בה, הוא ראה אותו כנוער הטוב ביותר שבמדינה והיה נוהג לאמר שיש להפנות אותו להדרכה בערים אחרות, ואמנם לפני צאתו לצבא התנדב להדרכה בעצמו ויצא להדריך נוער ירושלמי; את עבודת ההדרכה עשה ב"מחנות העולים" בירושלים.
באוגוסט 1961 גויס לצה"ל והתנדב לצנחנים. עבר קורס מכי"ם וקורס קצינים והגיע לדרגת סגן. זמן מה הדריך בבית הספר לקצינים והמשיך לשרת כקצין בצנחנים עד לשחרורו. בשובו מן הצבא חזר לעבודה במשק ומצא שפה משותפת עם כל אדם. רצונו האישי הזדהה עם הבית הקיבוצי וכל מה שיצא משם היה צו עליון לגביו. הוא קיבל את ההדרכה בנוער אף על פי שידע שיישאר חלל גדול בענף הבננות אשר בו עבד. לפני מלחמת ששת הימים השתתף בסמינר המרכזי של הקיבוץ המאוחד באפעל, מתוך מגמה שבסיימו את הסמינר ידריך גרעין-השלמה של "הנוער העובד" בבית אורן.
בפרוץ מלחמת ששת הימים קיבל צו קריאה ובקרב שנערך בגבעת התחמושת בירושלים ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות, נפל יורם.
הניח אשה וילד.
הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.
לאחר נפלו צוין יורם לשבח על ידי מפקד החטיבה על גילוי אומץ לב ודביקות במטרה בקרב על שחרור ירושלים.
חוברת לזכרו הוצאה לאור על ידי קיבוץ בית אורן. בחוברת "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. ב"גוילי אש", כרך ד', ילקוט העזבונות של הבנים שנפלו במערכות ישראל, הובא מעזבונו. ב"מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים ניתנה ביוגרפיה שלו ותיאור הקרב האחרון.