רכבת העמק ההיסטורית היתה שלוחה הארץ - ישראלית של הרכבת החיג'אזית המהוללת .
התוואי הארץ ישראל, קו חיפה- דמשק נפתח כבר בסוף 1905 בטקס חגיגי ורב משתתפים. בימים הראשונים הופעלה רכבת אחת ביום לכל כיוון והנסיעה נמשכה 11 וחצי שעות במהירות ממוצעת של 25 קמ"ש.
החל משנת 1906 החלה חברת הנסיעות תומס קוק ובניו לארגן חבילות סיור בארץ ישראל וסוריה עבור תיירים מאירופה. החבילות כללו נסיעה ברכבת לאורך חלק או כל הקו שבחרו לרדת התיירים.
שיא פעילותה של רכבת העמק היה בשנות הארבעים. לאחר עליית יישובי חומה ומגדל נוספו תחנות רבות, ששימשו את היישובים היהודיים. בסיורנו לאורך המסילה , נסקור את הקיים בשטח , נספר על התחנות שהיו ואינן:
נתחיל בתחנת חיפה מזרח - שני מבנים, ממזרח למשרדי התחנה, נמצא המוזיאון לתולדות הרכבת בארץ. במהנה אחד תצוגה של מסמכים, תצלומים וקטעי עיתונים ואביזריםהקשורים לתולדות הרכבת בארץ ישראל.
אפשר לשלב ביקור בתחנת חיפה מזרח. מוקדי הביקור הם : אנדרטת השיש, ועליה כתובת בשבח הסולטן עבד אל חמיד השני ומוזיאון הרכבת.
מתחנת חיפה מזרח נמשיך לתחנת תל חנן (בלד א- שייח) שפורקה בזמן מלחמת העולם הראשונה לצורך בניית הרכבת לסיני. מתחנת תל חנן נמשיך אל תחנת מפעל "נשר" שממנו יוצאות שתי מסילות שעליהן מובל המלט לכיוון חיפה.
ממפעל נשר נמשיך לקיבוץ יגור. תחנת הרכבת נמצאת מצפון למשק, סמוך לכביש הישן לחיפה. זהו מבנה אבן בן שלושה חדרים המשמשים כמחסנים. התוואי ממשיך לכיוון אלראי, קריית חרושת עד לתחנת כפר יהושע (תל - אשאם). תחנה זו בק"מ 21.8, נוסדה עוד בימי התורכים, מיקומה נקבע רק בגלל הצורך במילוי מים בקטרים. היתה זו התחנה הגדולה ביותר לאחר חיפה. שמונה מבנים עדיין קיימים ואפשר להתרשם מסגנונם. בנייני התחנה נבנו בסגנון גרמני , קירות אבן שעוביים יותר מחצי מטר מכוסים גג דו שיפועי עשוי רעפי מרסי אדומים. בשני הכרכובים חרות שם התחנה תל - אמאם באותיות ערביות מסולסלות.
מתחנת כפר יהושע חוצה המסילה את עמק יזרעאל דרך כפר ברוך עד לתחנת עפולה.
בתחילת המאה העשרים היה כאן כפר ערבי קטן בשם פולה. התפתחות המקום עד היותו לעיר עפולה קשורה בבניית תחנת הרכבת והפיכתה לצומת מסילות ברזל ודרכים. כאן הצטלבה הדרך מחיפה לבית שאן עם הדרך מנצרת לג'נין ולירושלים.מהתחנה התורכית שהוקמה בק"מ ה - 36.4 של מסילת העמק, נסללה מסילה לג'נין ושכם (1913 - 1914). מחנות צבא תורכי וגרמני ושדה תעופה צבאי (במרחביה) הוקמו ליד עפולה בגלל היותה צומת דרכים ומסילות.
תחנת הרכבת בעפולה היתה במוקד הכיכר הראשית של העיירה , עם בתי המסחר העיקריים ותחנת אוטובוסים.תחנת הרכבת בעפולה שימשה כמרכז לחיי מסחר, העסקים והחברה בעיר. לידה הוקם השוק, נפתחו חנויות, בתי קפה וסניף דואר.
מנהל התחנה האחרון היה בצלאל גורדון. יהודי שעבד וניהל כמה תחנות רכבתצ בארץ, כשהוא נודד עם משפחתו מתחנה לתחנה. בצלאל גורדון מספר בזכרונותיו:
"מעין חרוד הגענו לתחנת הרכבת בעפולה. התחנה היתה ממש מרכז העיר. במוצאי שבת היו נאספים, לבושים בהידור כמו לקונצרט, בכדי לראות ולהיראות, לפגוש מכרים ישנים ולרכוש חדשים. זה היה ממש בילוי חברתי לחכות לרכבת, לא היה משהו אחר. יום אחד הקימו האנגלים צריף פח גדול ליד התחנה, ואז הגיעה מדמשק רכבת ארוכה - ארוכה וקרונותיה עמוסים בפליטים יהודים מארופה הכבושה ע"י הנאצים. הם שוחררו תמורת גרמנים בני המושבות וילהלמה ושרונה"
תחנת הרכבת בעפולה שימשה חוליה חשובה במערך המידע של ה"הגנה". במועדים קבועים היה נציג הארגון מגיע לעפולה ונפגש עם נציגי היישובים בעמק שהתכנסו במקום כדי לקבל הוראות ומידע. בתחנה בעפולה היתה מרכזיה ששירתה איזור רחב ואליה התנקזו קווי הטלפון וטלגרף שנמתחו לאורך המסילה.
בעת מבצע "מסיבה" הידוע כליל הרכבות (1.11.1945) נפגעה כגם תחנת עפולה. חוליית אנשי פלמ"ח, חיים אבינועם, מינה גורל ורחבעם זאבי, חדרו לתחנה שנשמרה ע"י חיילים הודים ופוצצו את מחלף המסילה.
כיום נותרו כחמישה מבנים בשטח התחנה:
1. מבנה אבן חד קומתי המשמש כמועדון לחייל. כאן היה מחסן המטענים. מרפסת הבית היא הרציף לשעבר.
2.בית אבן מסוגנן בן שתי קומות המשמש כיום כספרייה ציבורית. כאן גר מנהל התחנה ומשפחתו.
3. בית המשאבה העגול ובראשו בריכה למים עשויה ברזל.
4. בית - שימוש קטן. כמאתיים מטר מזרחה ממנו מבנה אבן המשמש כיום כבית מגורים.
תחנת הרכבת נמצאת בקצה מגרש החניה שבצפון כיכר העצמאות, במרכז העיר.
מעפולה לכיוון דרום מזרח עובר תוואי המסילה צמוד ומדרום לכביש עפולה - בית שאן. סוללות הרכבת בולטת כמעט לכל אורכה, גשרונים רבים נראים ופה ושם גם שרידי אדני ברזל. בתחנת הרכבת בחורשה סמוך לכפר יחזקאל , שני מבנים, שרידים לאחת מהתחנות. מכפר יחזקאל נמשיך לתחנת תל יוסף ששימשה את הקיבוצים עין חרוד ותל יוסף. משם נמשיך אל תחנת שאטה הנמצאת כיום בתוך הכלא.
מכלא שאטה נמשיך אל תחנת שדה נחום שמבנה אבן לא הוקמו בתחנה זו. אח"כ נמשיך אל בית שאן. זוהי תחנה שבו ניתן להבחין בשישה מבני אבן, מגדל מים, רציף נוסעים וקטעים של פני המסילה
מתחנת בית שאן פונה המסילה לכיוון צפון- מערב ויורדת בעקלתון לקיבוץ חמדיה. המסילה יורדת ממדרגה עליונה למדרגת כיכר הירדן עד לתחנת בית יוסף.
מתחנת בית יוסף שאינה קיימת יותר המשיכה המסילה עד לנהריים. זוהי התחנה הנמוכה בעולם כ 246 מ' מתחת לפני הים. כאן היתה הקרנטינה- מכלאת הסגר לבע"ח. תחנת נהריים נהרסה ע"י צה"ל שלא תשמש מיסתור למחבלים. שרידי מבנים , פסים מעוקמים ושלדי קרונות פזורים בשטח.
מתחנת נהריים המשיכה הרכבת אל תחנת דלהמיה (אשדות יעקב) ומשם לצמח. העיירה צמח, כעפולה, היא דוגמא לקשר האורבני בין התפתחות היישוב לבין הרכבת. עיקר קיומה של צמח הושתת על הרכבת. כאן היתה תחנת גבול בין ארץ ישראל לבין סוריה. בתחנה זו הוקמו מחסני מכס דואר, בסיסי צבא בריטי.
סיום המסע לאורך מסילת הרכבת היה באל חמה (חמת גדר), תוואי זה היה התוואי הנוח ביותר לעלות לחורן.