קורות חיים
בן משה ושושנה. נולד ביום כ"ח בתמוז תש"ד (19.7.1944) בעתלית. את חינוכו היסודי קיבל בעיירה שבה נולד, הנמצאת על חוף-הים ואת לימודיו התיכוניים השלים בכפר-גלים ובגימנסיה על-שם ביאליק בחיפה.
הוא היה קרוב לטבע ואהב את הנוף השקט ויחד עם זה אהב את סערת-הים ורגשת-גליו בהתנפצם בזעף בשוניות-האי. גם לעבודת-האדמה היה קרוב וטיפל בבעלי-חיים במשק הוריו. הוא אהב בני-אדם והיה רגיש לגבי הזולת וסקרנות טבעית לגבי דברים חדשים בנסיעה ובטיול.
מלבד תחביביו שאהב לעסוק בהם בשעות-הפנאי (כגון: צילום ואיסוף בולים), אהב את ספורט השחייה, שהיה קרוב למקצועו בחייו הצבאיים, כי את הים אהב משחר ילדותו, כאמור, מאז היותו בעתלית ובכפר-גלים.
בהגיעו לגיל-הגיוס באוגוסט 1962 ביקש להתנדב לקורס טייס בגלל אהבתו לאתגרים, אולם מפאת פגם בראייתו נפסל. לאחר-מכן התנדב לחיל-הים לשירות הצוללות ושירת שש שנים - תחילה בצוללת "תנין" ולאחר-מכן בצוללת "דקר". לפני צאתו לאנגליה אמר לחברתו בגאווה: "כשאחזור מאנגליה אקח אותך לצוללת ואז תוכלי לראות במו עיניך היכן אני מבלה חלק מזמני".
אמנון היה איש שירות-הקבע והוסמך כצוללן בספטמבר 1963. מתוך כל מקצועות-הצוללת בחר אמנון במקצוע התת-מימי, המחייב פרט לשמיעה מעולה הרבה כנות בדיווח ויכולת-ניתוח. בדרישות אלו עמד אמנון והצליח.
בצאתו לאנגליה צורף לצוות "דקר". אולם באחד הימים, כאשר היתה הצוללת בדרכה בין גיברלטר לנמל-הבית, נותק עמה הקשר ושוב לא נתחדש; זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968).
הרבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך-פטירתו של אמנון, בשעת מילוי תפקידו עם השאר, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). מאחר שאמנון נמנה עם חברי-הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת-זכרון באנדרטה לזכר אנשי "דקר" אשר בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.
כמה עמודים הוקדשו לתולדותיו ועליו בספר "בקום ישראל" שהוציאה הגימנסיה "ביאליק" בחיפה.
הצוללת אח"י "דקר" נמצאה ביום שישי י"ג בסיון תשנ"ט 28.5.1999 בים התיכון.
באתר: 41 33 צפון 43 29 מזרח, בעומק 2900 מטר.
זמן טביעה משוער: 25 ינואר 1968- כ"ה בטבת תשכ"ח לפנות בוקר.