סמל ניר בר ז"ל

קורות חיים

בן מאירה ויצחק. נולד ביום ט"ו בטבת תשכ"ו (7.1.1966) בקיבוץ עברון.

ניר היה ילד יפה בצורה יוצאת דופן, אך עם זאת ביישן ומופנם. גירושי הוריו גרמו לו עוגמת נפש רבה, אולם הוא לא שיתף את הסובבים אותו ברגשותיו. הוא למד בבית הספר היסודי שבקיבוץ עברון. את לימודיו התיכוניים עשה בקיבוץ מעגן מיכאל, שאליו עברה אמו. בסיומה של כיתה י"א הפסיק ניר את לימודיו והחל לעבוד במדגה, עבודה שגרמה לו סיפוק והנאה.

את מיטב יכולתו הפגין ניר בתחום הספורט. בהיותו צעיר מאוד שיחק כדורעף בליגה הלאומית עם קבוצתו מקיבוץ עברון. לאחר שעבר למעגן מיכאל, השתנו גם ענפי הספורט שעסק בהם. ניר היה פעיל בקארטה ובשיט ואף הצטיין בהם. הוא נמנה עם קבוצת חותרים בסירה וזכה במקום הראשון בתחרויות הארציות שערכה 'הפועל' לגילאי 15. בפברואר 1982 סיים ניר קורס מפקדי סירות מטעם המרכז הימי בקיסריה והוסמך לשמש כמפקד סירה.

ניר היה לחייל בשירות סדיר בנובמבר 1984, עבר את אימוני הטירונות וביקש להתנדב לצנחנים. הוא השתלם בקורס חובשים קרביים ובקורס מ"כים, למרות המגבלה הרפואית בקרסולו.

ביום ה' בסיוון תשמ"ה (12.6.1986) נהרג ניר בעת מילוי תפקידו. בעת סיור בלבנון התהפך הנגמ"ש שהוא פיקד עליו. ההתהפכות אירעה כאשר יצא הכוח משקוף אל-חרדון במטרה לסכל פח"ע ולגלות מטענים בציר החוף מכיוון המערות לראס-ביידה והנקרות. בעיקול הכביש, על הגשר מול המערות הבחינו בתנועה חשודה וברגע שהכוח רצה לפתוח באש התהפך הנגמ"ש. ניר בר ז"ל נהרג במקום ועוד כמה חיילים נפצעו.

ניר הובא לקבורה בבית העלמין בקיבוץ מעגן מיכאל, והוא בן עשרים. השאיר אחריו הורים ושלוש אחיות - איריס, חן ומור.

"כשבא לבקר בחופשותיו, הואר הבית מקסמו של בני", סיפר אביו לאחר מותו. מפקד יחידתו כתב במכתב התנחומים למשפחה: "ניר ז"ל שירת בחטיבת הצנחנים יותר משנה וחצי. בתקופה זו הוא בלט כאדם וכחבר, כחייל לוחם. הוא תמיד נמנה עם הראשונים והמובילים, בתקופת האימון הארוכה והפעילות המבצעית, שאת רובה ביצע בלבנון, גילינו חייל מיומן ומקצועי, אך לא פחות מכך אדם וחבר לדוגמה. עם סיום קורס מ"כים היה ברור לנו, מפקדיו, שמקומו כמפקד פלוגה מבצעית, והוא הוצב בפלוגה בוגרת של הגדוד... ניר פעל רבות ליציאתו לקורס צנחנים, ופועלו זה מדגיש היטב את אופיו ואישיותו. את השירות הוא ראה כיעוד וכשליחות, ולא כנטל".