רב"ט ישראל מוצ'רסקי ז"ל

קורות חיים

בן יעקב ואיטה. נולד ביום כ"ג בטבת תשי"א (31.1.1951) בכפר סבא.

הוא למד בבית הספר היסודי בבנימינה, ונמנה עם התלמידים הטובים ביותר, מעולם לא נזקק לעזרה בלימודים. הוא המשיך בלימודים בבית הספר התיכון בבנימינה, הצטיין בלימודים וגם בספורט. הוא שיחק בקבוצת הכדורגל "נחליאל" בבית חנניה והיה שחיין מעולה (עלה בידו להציל ילד מבית חנניה מטביעה). הוא אהב להאזין לפרקי חזנות ברדיו, ונהג לשיר כאשר הוא מלווה עצמו בפריטה על גיטרה.

ישראל היה נער עדין ורגיש, אציל נפש, עניו, מצניע לכת וטוב לב נשקף תמיד מעיניו. מקטנותו היה אמיץ ודבק במטרתו. הוא קיבל כל פגיעה בגופו בגבורה ולא פחד מפני דבר. הערבים לא הרתיעוהו ופעם אמר לאביו, אשר מצאו עובד במשק כאשר הערבים התארגנו באותה שעה לצאת לקראתו ולהתנפל עליו: "אינני פוחד ממספרם הגדול. לו היינו מפחדים ממספרם לא היינו מכריזים על הקמת המדינה ולא היינו משיגים את עצמאותנו".

הוא גוייס לצה"ל במאי 1969 הוא אהב את ארצו אהבה עזה וכששמע על מישהו שלא התגייס לצה"ל רגז מאוד ואמר: "מי שלא שירת בצבא אין לו רשות לנשום את אויר המדינה". כאשר בא הביתה לחופשה, היה הבית מתמלא אור ושמחה.

אביו נהג לכתוב לו במכתביו סיפורים בהמשכים מימי מלחמת העולם השנייה, בה נטל חלק בשורות הצבא האדום בחטיבת שריון. במכתביו סיפר על נפילת החטיבה בשבי הגרמנים ועל הצלחתו לברוח מן השבי ולחזור לשורות הלוחמים, ליפול שנית בשבי הגרמנים ולברוח שוב. בסיפורים אלה התגאה ישראל והם הוסיפו לו ביטחון עצמי רב.

ביום כ"א בסיון תש"ל (25.6.1970), נפל ישראל בעת מילוי תפקידו בעת פעילות האויב.

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בבנימינה.

מפקד הבסיס כתב להוריו מכתב תנחומים בו נאמר בין שאר הדברים: "המקרה אירע בעת ביצוע פעילות מבצעית בגבול לבנון. ישראל היה חייל מסור וביצע את המוטל עליו ללא דופי".

לאחר נפילתו יצאה לאור חוברת לזכרו.