טוראי יהודה זגלשטיין ז"ל

קורות חיים

בן אפרים-פישל ורבקה. נולד בתאריך ט"ז בתשרי תרפ"ג (8.10.1922) בכפר מאידאן שבחלק הקרפטו-רוסי של מחוז מרמוש (אז-צ'כוסלובקיה). למד ב"חדר" ובבית-ספר צ'כי ובמשפחתו ספג מרוח החסידות ואהבת ציון. בעודו ילד נתייתם מאמו ועבר עם משפחתו לעיר חוסט. היה חבר בני עקיבא מצעירותו. כשגמר את בית-הספר בעיר, עבר לעבוד כדי לעזור למשפחה.

בימי מלחמת-העולם השנייה בא לבודפשט וגויס שם למחנה-עבודה של הצבא ההונגרי, בו עבד במחלקת האספקה והגיש סעד לפרטיזנים שלחמו בגרמנים. משהחל גירוש יהודי הונגריה הלך להצטרף לפרטיזנים, אלא שנקלע לקרב ביניהם ובין הנאצים, ולאחר שנסוגו נפל בידי הנאצים, יחד עם חברו. בטענה שהם "אריים" ניצלו ממות. עם גמר המלחמה עבר לבודפשט ולא פעם סיכן את חייו בהגישו סעד ליהודים שחזרו מן המחנות וביניהם גם לאחיו ולאחיותיו. ביחד עם אחיו עבר אחר-כך לצ'כוסלובקיה, ומשם לגרמניה, לקיבוץ "בני עקיבא" בלנדסברג, ולאיטליה, לקיבוץ "אילה" בוילמדונה.

בקיץ 1946 העפיל בספינה "כ"ג", אשר שולחה על-ידי הבריטים לקפריסין. במאבק ליד חופי הארץ היה בין המתנגדים העקשניים לשילוח. בקפריסין התבלט בהגשת עזרתו לחברי הקיבוץ בימים הקשים של חוסר אספקה. למד עברית והשתתף באימוני ה"הגנה". עם עלותו לארץ הצטרף מיד לכפר-עציון, הסתגל בקלות לחיי החברה והתערה בעבודת הבנייה. התאמן אימונים נוספים בנשק וקיבל תפקיד בפל"ם.

בפרוץ המערכה השתתף בסיורים בגוש והיה יוצא עם קבוצת אבטחה לשמור על חיי החבלנים שמיקשו את הסביבה. באחד הסיורים גם נפגע קלות ממוקש. ביום האחרון למערכה של כפר-עציון, פעל בעמדה בדרום-מזרח המשק והשתתף עד הרגע האחרון בהדיפת האויב המסתער. ביום ג' באייר וביום ד' באייר היה בעמדה מס' 7. ביום האחרון היה בעמדה מס' 5 מול המנזר הרוסי.

נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) ביום כ"ה במרחשוון (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים בהר-הרצל בירושלים.